המועצה הדתית עפולה

אבינו מלכנו תפילה בעת עצירת גשמים

אבינו מלכנו כתפילה בעת עצירת גשמים
 
  1. המנהג כיום
 
בעת עצירת הגשמים נהגו האשכנזים לומר את תפילת "ועננו בורא עולם" בתוך ברכת שומע תפילה.
הספרדים לא נהגו לאומרה משום שהיא דומה מאד לברכת ברך עלינו שאומרים הספרדים בימות החורף (למנהג האשכנזים ברכת הפרנסה בחורף ובקיץ היא אותה ברכה, אלא שבקיץ אומרים "ותן ברכה" ובחורף "ותן טל ומטר לברכה". אצל הספרדים ברכת השנים בקיץ ובחורף היא ברכה שונה) ולכן הם נהגו להוסיף בשבתות של עצירת גשמים פיוט "א-לי חי יפתח אוצרות שמים" מתוך תפילת הגשם של שמיני עצרת.
 
  1. אבינו מלכנו
 
הגמרא (מסכת תענית דף כה ע"ב) מספרת:
"מעשה ברבי אליעזר שירד לפני התיבה ואמר עשרים וארבע ברכות, ולא נענה. ירד רבי עקיבא אחריו ואמר: אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה, אבינו מלכנו למענך רחם עלינו, וירדו גשמים. הוו מרנני רבנן, יצתה בת קול ואמרה: לא מפני שזה גדול מזה, אלא שזה מעביר על מידותיו, וזה אינו מעביר על מידותיו".
לימוד ראשון שיש ללמוד מסיפור זה הוא הערך של להעביר על מידותיו, לא להיות קפדן, למחול, לוותר, לדון לכף זכות.
הלימוד השני שיש ללמוד מכאן הוא את כוחה של תפילת אבינו מלכנו.
אם כן, זו התפילה שיש לומר בעת עצירת גשמים.
נכון הוא כי הטור בהביאו את תעניות הגשמים שהיו נוהגים בה, מביא את תפילת "ועננו בורא עולם" שאומרים בברכת שומע תפילה. ומכאן למדו האשכנזים לאומרה בעת עצירת גשמים. אולם זה חלק קטן מאד מאותן תפילות וברכות שנהגו לומר בעת עצירת גשמים, ומנין שהיא מועילה לבד? ולמה לא לומר "אבינו מלכנו" שכבר בגמרא מובא שהיא סייעה?!
ועוד, הלוא מפני חטאינו ה' מקיים בנו את "ועצר את השמים ולא יהיה מטר" וממילא יש לפקפק בתפילה לגשמים זו, בשעה שיש בפיוט אבינו מלכנו בקשת סליחה, ובקשת תיקון.
אולם אליה וקוץ בה, אין בכל הבקשות שבפיוט הסליחה הזה כל בקשה על גשמים, ומה טעם לאומרו?!
נראה כי הטעם לכך הוא היותנו בגלות בארצות שאינן כל כך צריכות גשם, אם זה אירופה שרובה משופעת בגשמים ובנהרות המספקות את צרכי המים, ואם זה במצרים ובבל שם שוכנים נהרות ההוד הקדומים, וגם החקלאות התאימה  עצמה למקומות בהם אין מים משמים, מה שאין כן בארץ ישראל. ולכן בגלות לא אמרו אבינו מלכנו בעת עצירת גשמים. אולם בארץ ישראל יש להשיב עטרה ליושנה, ולחזור ולאומרה.
 
  1. חסד וצדקה
המדרש (בראשית רבה פרשה לג פסקה ג) מספר:
"ביומי (בימיו) דרבי תנחומא היו צריכים ישראל לתענית.
אתון לגביה, אמרין ליה: רבי, גזר תעניתא (באו אצלו, אמרו לו: רבי, גזור תענית.)
גזר תענית יום ראשון, יום שני, יום שלישי, ולא נחת מיטרא (ולא ירד גשם.)
עאל (נכנס) ודרש להון (להם) אמר להם: בני, התמלאו רחמים אלו על אלו, והקדוש ברוך הוא מתמלא עליכם רחמים. עד שהם מחלקים צדקה לענייהם, ראו אדם אחד נותן מעות לגרושתו.
אתון לגביה (באו אצלו, אצל רבי תנחומא) ואמרו לו: מה אנו יתבין הכא ועברתא שם (מה אנו יושבים פה, והעברה שם!... שלח בתרייהון (אחריהם, והביאם) אמר לו: מה היא לך זו? אמר לו: גרושתי היא.
אמר לו: מפני מה נתת מעות לגרושתך? אמר לו: ראיתי אותה בצרה, והתמלאתי עליה רחמים.
הגביה רבי תנחומא פניו כלפי מעלה, ואמר:
ריבון כל העולמים, זה שאין לזו עליו מזונות, ראה אותה בצרה ונתמלא עליה רחמים,
אתה שכתוב בך 'חנון ורחום' ואנו בני ידידיך, בני אברהם, יצחק ויעקב.
על אחת כמה וכמה שתתמלא עלינו רחמים. מיד ירדו גשמים, ונתרווה העולם".
המדרש מלמד אותנו כי יותר מתפילה, הדרך להוריד גשמים היא לא לדון את חברנו לכף חובה, אלא לכף זכות, להתמלא רחמים על האח, לעשות צדקה וחסד, וצדקה תציל ממוות.
תפילת אבינו מלכנו בה אנו מבקשים מחילה וסליחה, בה אנו מבקשים שיחזירנו בתשובה, היא מפתח לתיקון דרכינו, וממילא לרחמים מאת אדון כל ולירידת גשמים.
 
  1. מסקנה
לכן נראה כי יש לומר אבינו מלכנו, להשמיט את הבקשות שמתחילות "כתבנו בספר" כי לא עת כתיבה היא זו, שכתיבה בספר זמנה הוא בימי תשרי, ולא עתה. וכן לא לומר "חדש עלינו שנה טובה".
ולהוסיף "ברכנו בגשמי רצון מלפניך".
 
  1. אמירת תודה כאשר ירדו גשמים לאחר שהתחילו לומר אבינו מלכנו
כך נפסק בשולחן ערוך (סימן רכא סעיפים א ב):
"אם היו בצער מחמת עצירת גשמים, וירדו גשמים מברך עליהם, אף על פי שלא ירדו עדיין כדי רביעה, משירדו כל כך שרבו על הארץ – שיעלו אבעבועות מן הארץ וילכו זה לקראת זה. אם אין לו שדה אומר:
מודים אנו לך י-ה-ו-ה א-להינו על כל טיפה וטיפה שהורדת לנו. ואילו פינו מלא שירה כים, ולשוננו רינה... הן הם יודו ויברכו וישבחו ויפארו את שמך מלכנו תמיד. ברוך אתה י-ה-ו-ה א-ל רוב ההודאות".
אם יש לו שדה, מברך: שהחיינו. ואם השדה בשותפות עם אחר, מברך: הטוב והמטיב.
 
  1. יורדים גשמים לאחר שהתחילו לומר אבינו מלכנו, אך לא מספיק
מורי ורבי הגר"א ליכטנשטיין זצ"ל (מגדולי הדור ממש, ראש ישיבת הר עציון) הורה להמשיך לומר תפילה על הגשמים. אולם נראה כי אף הוא יסכים כי בשעה שיורדים גשמים יש להפסיק לבקש, מכמה טעמים: האחד, כדי שלא יראה בכופר בטובה. שניים: מי אמר  שאכן הם יפסיקו, הלוא אין אנו רוצים שירדו גשמי זעף חזקים מידי, אלא גשמים שאנו יכולים לסבול, אם כן ה' נענה לבקשתך, המתן וראה. טעם נוסף: לפעמים גשמי הסערה גורמים נזקים, לכן אל נא תבקש עתה עוד. כאשר יפסקו, תבקש שיתחדשו!!!
                                                                                    הרב שמואל דוד, הרב הראשי לעפולה

שעות פעילות

ימים א – ה :    08:30 - 12:30
ימים א + ד גם :   16:00 - 18:00
ימי שישי :   ; אין קבלת קהל
ערבי חגים :    אין קבלת קהל

כתובתינו

שד' ארלוזורוב 32  ת.ד. 2041  עפולה 100 18
טל.: 6593507-04 , פקס: 6424165-04
מייל: info@mdafula.org.il